קומודו: לראות את דרקון קומודו ואת האיים מלבואן באג’ו
את דרקון קומודו רואים בטבע רק בפארק הלאומי קומודו שבאינדונזיה, בעיקר באיים קומודו ורינקה, ותמיד בהליכה מודרכת עם ריינג’ר של הפארק. מגיעים בטיסה קצרה מבאלי ללבואן באג’ו שבקצה המערבי של האי פלורס, ומשם יוצאים לאיים רק בסירה, ביום אחד או בשייט עם לינה.
הפארק הוכרז ב־1980, ואונסק”ו רשם אותו כאתר מורשת עולמית ב־1991. הוא משתרע על שלושה איים מרכזיים, קומודו, רינקה ופאדאר, ועשרות איים קטנים, והאטרקציות שלו מפוזרות: הדרקונים ביבשה, נקודת התצפית בפאדאר, החוף הוורוד והמנטות במים. לכן כמעט כל מה שעושים כאן מתחיל ונגמר בסירה.
דרקון קומודו: מה כדאי לדעת לפני שפוגשים אותו
דרקון קומודו הוא הלטאה הגדולה ביותר שחיה היום. זכר בוגר יכול להגיע לאורך של כשלושה מטרים, ולמרות שהוא נראה עצלן, הוא מסוגל לזנק מהר מאוד. הדרקונים צדים צבאים, חזירי בר ואפילו תאואים, בעיקר במארב, ובלסת התחתונה שלהם יש בלוטות ארס שמונעות מהדם של הטרף להיקרש.
המין מוגדר בסכנת הכחדה, והאיים האלה הם כמעט כל בית הגידול שנשאר לו. הצעירים מבלים את השנים הראשונות על העצים, כדי לא להפוך לארוחה של המבוגרים. זה גם מסביר למה רוב הדרקונים שרואים בסיור הם גדולים, ושוכבים בצל ליד תחנות הריינג’רים או לאורך השביל.
איפה רואים דרקוני קומודו: האי קומודו או רינקה
שני האיים שבהם יוצאים לסיורי דרקונים הם קומודו ורינקה. באי קומודו ההליכה המקובלת היא כ־2.5 ק”מ, כשעה וחצי, עם ריינג’ר שמוביל את הקבוצה בשביל ומחפש דרקונים בדרך. רינקה קרוב יותר ללבואן באג’ו, והנוף שם יבש וחשוף יותר, כך שלפעמים קל יותר לאתר את החיות.
אין התחייבות, אבל ברוב הימים רואים לפחות דרקון אחד או שניים. לפאדאר, לעומת זאת, לא באים בשביל הדרקונים אלא בשביל התצפית. ברוב טיולי היום מבקרים באי אחד מהשניים, ובשייטים של שלושה ימים יש לפעמים זמן גם לשני.
בטיחות ליד הדרקונים
הכללים פשוטים, ומי שמקפיד עליהם נמצא בסיכון נמוך מאוד. הולכים רק עם ריינג’ר, שמחזיק מקל מפוצל כדי להרחיק דרקון שמתקרב. נשארים צמודים לקבוצה ולשביל, לא מתקרבים בשביל תמונה יותר ממה שהריינג’ר מרשה, ולא מתכופפים או מתיישבים ליד דרקון.
ספרו לריינג’ר מראש אם יש לכם פצע פתוח, ונשים במחזור מתבקשות בדרך כלל לעדכן את הריינג’ר, כי הדרקונים מגיבים לריח דם. עם ילדים, החזיקו אותם ביד לאורך כל ההליכה. והביאו מים, כובע ונעליים סגורות: השבילים חשופים לשמש והחום באמצע היום כבד.
איך מגיעים לקומודו מבאלי
הדרך המקובלת היא טיסה מדנפסר שבבאלי לשדה התעופה של לבואן באג’ו, כשעה וקצת באוויר, עם כמה חברות שטסות בקו מדי יום. אין טיסות ישירות מישראל לאינדונזיה, ולכן מגיעים קודם לבאלי או לג’קרטה דרך עצירת ביניים. מי שנוסע עם דרכון ישראלי צריך לבדוק מראש את תנאי הכניסה לאינדונזיה, כי הם שונים מאלה של רוב הדרכונים, ואת זה אפשר לעשות בבודק האשרות לפי דרכון.
לבואן באג’ו היא עיירת דייגים שהפכה לשער הכניסה לפארק. לאיים מגיעים רק בים, והכול יוצא מהנמל שלה. כדאי לתכנן לפחות שני לילות בעיירה: אחד לפני היציאה לים, כדי שעיכוב בטיסה לא יעלה לכם בסיור, ואחד בסוף. טיולי היום יוצאים מוקדם מאוד, עם איסוף בין 05:10 ל־06:00 בבוקר. איך משלבים את קומודו עם שאר האזור מוסבר במדריך המלא לטיול בדרום מזרח אסיה.
איי קומודו: מה עוד יש בפארק חוץ מהדרקונים
פאדאר היא התמונה המפורסמת של הפארק: טיפוס של כ־815 מדרגות לנקודת תצפית מעל שלושה מפרצים, עם חול לבן, שחור וורוד. כדאי לטפס כמה שיותר מוקדם, לפני החום. בחוף הוורוד, שהחול שלו מקבל את הגוון מחלקיקים זעירים של אורגניזמים ימיים אדומים, יש שונית לשנורקל ממש ליד קו המים.
שונית רדודה בפארק הלאומי קומודו, מהעצירות של השנורקל בטיולי היום.
Taka Makassar היא שרטון של חול לבן באמצע הים, וכמה ממנו נחשף תלוי בגאות ובשפל. ב־Manta Point רואים מנטות לעיתים קרובות, במיוחד מנובמבר עד אפריל, אבל אף פעם אין התחייבות. ובשייטים עם לינה עוגנים בערב מול האי קלונג, שממנגרובי החוף שלו יוצאים בשקיעה אלפי עטלפי פירות.
טיול יום או שייט עם לינה
זו ההחלטה המרכזית, ויש לה מחיר ברור: יום אחד לא נותן את פאדאר בזריחה ולא את הערב מול קלונג, כי שניהם דורשים לילה בעגינה בקרבת מקום.
| אפשרות | משך | מה כלול בדרך כלל | למי זה מתאים |
|---|---|---|---|
| מושב בסירה מהירה משותפת | יום, בערך 06:00 עד 16:30 | שש עצירות: פאדאר, החוף הוורוד, הדרקונים, שרטון, מנטות ושנורקל | זוגות ומטיילים לבד עם זמן מוגבל |
| סירה מהירה פרטית | יום | אותן עצירות, לקבוצה שלכם בלבד | קבוצות וחברים |
| שייט משותף עם לינה | יומיים עד ארבעה ימים | תא או מקום בסירת עץ וכל הארוחות, ובשייטים של שלושה ימים לרוב גם פאדאר בזריחה וערב מול קלונג | מי שרוצה את הפארק בלי לחץ |
| שכירת פיניסי פרטית | יום עד כמה ימים | כל הסירה והצוות | משפחות וקבוצות גדולות |
בכל האפשרויות דמי הכניסה לפארק משולמים בנפרד, ובחלק מהטיולים במזומן למדריך ביום עצמו. העונה היבשה נמשכת מאפריל עד אוקטובר, ומדצמבר עד מרץ יורד יותר גשם, בעיקר בפברואר. גם בעונה היבשה רשות הנמל משעה לפעמים הפלגות כשהים סוער, והקפטן הוא שמחליט על סדר העצירות לפי מזג האוויר.
טיולים לקומודו שאפשר להזמין
כל אלה יוצאים מלבואן באג’ו:
- טיול יום לקומודו בסירה מהירה: מושב בסירה המהירה המשותפת של Red Whale, עם פאדאר, החוף הוורוד, הליכת דרקונים באי קומודו, Taka Makassar, Manta Point ו־Turtle Bay, כולל איסוף מהמלון, ארוחת צהריים וציוד שנורקל.
- טיולי יום מלבואן באג’ו לקומודו: השוואה בין הסירות המהירות המשותפות, הסירה המהירה הפרטית וסירות העץ שנשכרות ליום שלם, לפי גודל הקבוצה.
- שייט משותף בקומודו עם לינה על הסירה: שתים עשרה סירות שמוכרות תא או מקום בודד, מיומיים ולילה ועד ארבעה ימים, כולל סירות עם תאים משפחתיים וסירות לצוללים.
את כל הסירות, מטיולי יום ועד שכירת פיניסי לכמה ימים, תמצאו בעמוד טיולים לאיי קומודו מלבואן באג’ו.
שאלות נפוצות
איפה נמצא הפארק הלאומי קומודו?
הפארק נמצא במזרח אינדונזיה, בין האי סומבאווה לאי פלורס, בפרובינציה של מזרח נוסה טנגרה. העיירה הקרובה היא לבואן באג’ו שבקצה המערבי של פלורס, כשעה וקצת טיסה מבאלי. מהנמל שלה יוצאות כל הסירות לאיים, לטיולי יום ולשייטים עם לינה.
אפשר להגיע לקומודו עם ילדים?
כן, אבל צריך לדעת מה מחכה: טיפוס של כ־815 מדרגות בפאדאר והליכה של 2.5 ק”מ בחום באי קומודו. בסירה המהירה המשותפת יש מחיר אחד לכל אורח, ומציינים את גילי הילדים בהזמנה. בין השייטים עם לינה יש סירה שהצוות שלה מפעיל פעילויות לילדים ומחזיק אפודי הצלה כבר מגיל שנה בערך.
צריך לדעת לצלול כדי ליהנות מהפארק?
לא. ברוב הטיולים העצירות במים הן שנורקל, וציוד השנורקל כלול. מי שכן צולל יכול לבחור סירת יום של צלילה, עם עד שלוש צלילות ומדריך צלילה, או שייט של כמה ימים שמתמקד בצלילה. חשוב לדעת לשחות, כי בחלק מהאתרים יש זרמים.
כמה ימים לתכנן בלבואן באג’ו?
שלושה לילות זה מינימום נוח: לילה לפני, יום בים, ולילה אחרי. מי שבוחר שייט של שלושה ימים ושני לילות צריך בערך ארבעה עד חמישה ימים כולל הטיסות. העיירה עצמה נעימה לשקיעות ולארוחות דגים, אבל אין סיבה להישאר בה הרבה מעבר לזה.
מתי הכי קל לראות מנטות?
ב־Manta Point רואים מנטות לעיתים קרובות לאורך השנה, ולפי המפעילים במיוחד מנובמבר עד אפריל. זה עדיין טבע, ואין סירה שיכולה להבטיח מפגש. בשייט של כמה ימים יש בדרך כלל יותר מעבר אחד באתרי מנטות, וזה מעלה את הסיכוי.
מי שמתלבט בין לילה על סירת עץ כאן לבין שייט בין איי גיר בווייטנאם, ימצא את ההשוואה במדריך שייט לילה בהלונג ביי. ואם אתם טסים בחורף, כשבקומודו יורד יותר גשם, חוף אנדמן בדרום תאילנד נמצא בשיא העונה, ופרטים במדריך טיול מאורגן לתאילנד עם איים.